ריבית משכנתאות גבוהה בישראל ובעולם: מבט היסטורי, השוואות ואופטימיות לעתיד

מבוא

ריבית המשכנתאות בישראל זינקה בשנים האחרונות לרמות שלא נראו זה עשורים, וכתוצאה מכך רבים מודאגים מהשפעותיה על שוק הדיור והכלכלה האישית. אך האם המצב הנוכחי חריג בהשוואה היסטורית? במאמר מעמיק זה נבחן את התפתחות הריבית בישראל ובעולם במהלך 50 השנים האחרונות, נציג נתונים ועובדות מרכזיות – כולל גרפים השוואתיים, ונראה מדוע הריבית הגבוהה של היום אינה מצב קיצוני בהיסטוריה. נתמקד גם בקשר בין אינפלציה לריבית, נשווה לריביות בארה"ב ואירופה בעשור האחרון, ונציע נקודת מבט מאוזנת ואופטימית: הכלכלה פועלת במחזורים טבעיים, וגם בסביבת ריבית גבוהה נפתחות הזדמנויות שכדאי להכיר. בסיום, נציע צעדים פרקטיים להמשך ונזמין אתכם לפגישת ייעוץ אישית על מנת לתכנן בתבונה את המשכנתא והפיננסים שלכם.

ריבית בנק ישראל – שיעורים היסטוריים מאז שנות ה-70

בשנות ה-70 וה-80 התמודדה ישראל עם אינפלציה דוהרת שהובילה לריביות גבוהות במיוחד. בתחילת שנות ה-80 האינפלציה אף הגיעה לממדים היסטוריים – כמעט 500% בשנת 1984 – מה שחייב צעדים דרמטיים במדיניות המוניטרית. באותן שנים ריבית בנק ישראל (הריבית המוניטרית) נסקה לשיעורים תלת-ספרתיים כדי לבלום את האינפלציה – מצב קיצוני וחד-פעמי בתולדות המדינה.

רק לאחר תוכנית הייצוב הכלכלית ביולי 1985 החלה האינפלציה לרדת משמעותית, ובהתאם ירדו גם הריביות. בשנות ה-90 המוקדמות חזר המשק לאינפלציה חד-ספרתית, אך ריבית בנק ישראל עוד נותרה גבוהה יחסית. באמצע שנות ה-90, למשל, הריבית המוניטרית עמדה סביב 15%–16% – שיעור גבוה בהרבה מהריבית כיום. למעשה, בשיא של נובמבר 1979 הגיעה הריבית בישראל לכ־17%, ולאורך רוב שנות ה-90 נעה הריבית בטווח דו-ספרתי.

 גרף 1: התפתחות ריבית בנק ישראל (1995–2023).

בגרף ניתן לראות את ירידת הריבית המוניטרית בישראל משיאים דו-ספרתיים באמצע שנות ה-90 ועד לרמות נמוכות מאוד בעשור 2010–2020, ולאחר מכן עלייה מחודשת סביב 2022–2023.

ריבית בנק ישראל ירדה באופן עקבי משיא של כ-16% בשנות ה-90 המאוחרות לכ-5% בלבד בראשית שנות ה-2000, והמשיכה להתמתן בהדרגה. בתחילת העשור הקודם (שנות ה-2010) חווינו תקופה חריגה של ריבית אפסית כמעט – בשנת 2015 הריבית ירדה לשפל היסטורי של 0.1% עקב סביבת אינפלציה נמוכה ומשברים גלובליים.

ריבית נמוכה במיוחד זו נמשכה עד 2018, כאשר בנק ישראל העלה קלות את הריבית ל-0.25%. עם פרוץ משבר הקורונה ב-2020, הריבית שוב הופחתה ל-0.1% כדי לתמוך במשק. מצב זה השתנה בחדות בשנת 2022: בעקבות עלייה באינפלציה (שנפרט עליה בהמשך), החלה סדרת העלאות ריבית מהירות. הריבית זינקה מ-0.1% בראשית 2022 לרמה של 3.25% בסוף אותה שנה.

במחצית הראשונה של 2023 המשיך בנק ישראל להעלות את הריבית, שהגיעה לכ-4.75% – הרמה הגבוהה ביותר מזה כשני עשורים. כיום (2025) הריבית המוניטרית נעה סביב 4.5%–4.75%, עדיין רחוקה מאוד מהשיאים ההיסטוריים בישראל, אך גבוהה משמעותית מהשפל ששרר לפני כמה שנים.

חשוב להדגיש: למרות העלייה החדה מהשפל של העשור הקודם, הריבית הנוכחית אינה חסרת תקדים במונחים היסטוריים. ישראל כבר התמודדה בעבר עם ריביות גבוהות יותר – הן בתקופת ההיפר-אינפלציה בשנות ה-80 והן ברמות דו-ספרתיות בשנות ה-90. גם לאחר תוכנית הייצוב, לאורך שנים רבות הייתה הריבית המוניטרית בארץ באזור 5%–10%.

בהשוואה לכך, רמה של ~4%–5% כיום היא בטווח הנורמלי של הכלכלה הישראלית ולא "שיא חדש". כפי שנראה, דפוס דומה קיים גם בעולם הרחב

השוואה עולמית: ריביות בארה"ב ובאירופה בעשור האחרון

התנודתיות בריבית אינה ייחודית לישראל – היא חלק ממחזור כלכלי גלובלי. בעשור האחרון (2015–2025) חוו ארה"ב ואירופה שינויים משמעותיים במדיניות הריבית, ששיקפו אירועים כלכליים גלובליים.

לאחר המשבר הפיננסי של 2008 ובעשור ה-2010 כולו, הריביות בבנקים מרכזיים בעולם המערבי הגיעו לשפל היסטורי. בארה"ב, הפדרל ריזרב שמר על ריבית כמעט אפסית במשך זמן רב, ובאירופה הבנק המרכזי האירופי (ECB) אף קבע ריבית שלילית על פיקדונות הבנקים.

סביב 2015–2019, עם התאוששות הכלכלות, החלו הבנקים המרכזיים להעלות ריבית בהדרגה. למשל, הפד העלה את הריבית מרמה אפסית ב-2015 לכ-2.5% בסוף 2018, אך חתך אותה שוב לכ-0% עם פרוץ הקורונה ב-2020. ב-2021 שתי הכלכלות הגדולות עדיין תפקדו בריבית אפס כדי לתמוך בהתאוששות ממשבר הקורונה.

נקודת המפנה הגיעה בשנת 2022, כאשר האינפלציה בעולם זינקה לשיאים של עשרות שנים – התפתחות שנבעה משילוב של ביקושים חזקים לאחר המגפה, שיבושי אספקה עולמיים ומחירי אנרגיה וסחורות שעלו בחדות בעקבות המלחמה באוקראינה. בארה"ב האינפלציה השנתית הגיעה ל-9.1% ביוני 2022 – הגבוהה ביותר מאז 1981. בגוש האירו נרשם שיא של 10% בספטמבר 2022, הרמה הגבוהה ביותר מאז הקמת גוש היורו.

בתגובה לעליות מחיר דרמטיות אלו, ביצעו הפד וה-ECB את אחת מהידוקי הריבית המהירים שידעה הכלכלה המודרנית. הפד האמריקאי העלה את הריבית מטווח של 0% בתחילת 2022 עד לרמה של מעל 5% באמצע 2023 – קצב העלאה שלא נראה מאז שנות ה-80. הבנק המרכזי האירופי עבר מריבית שלילית בקיץ 2022 לריבית של 4% תוך קצת יותר משנה, כאשר בספטמבר 2023 הגיעה ריבית הפיקדונות שלו לשיא היסטורי של 4.0% (הגבוה ביותר מאז השקת האירו ב-1999). מדובר ב-10 העלאות רצופות שביצע ה-ECB בתקופה קצרה, במהלך שנועד לרסן את האינפלציה העיקשת.

 גרף 2: ריביות הבנקים המרכזיים – ארה"ב מול גוש האירו (2015–2023). 

הגרף מתאר את ריבית ה-Fed בארה"ב וריבית ה-ECB באירופה בעשור האחרון. ניתן לראות את התקופה הממושכת של ריבית אפסית עד 2021, ולאחריה את הזינוק החד החל מ-2022.

כפי שעולה מהנתונים, שני הבנקים המרכזיים עברו תוך זמן קצר מאוד ממדיניות מוניטרית מרחיבה (עם ריבית אפס) למדיניות מצמצמת עם ריביות של ~4%–5%. מגמה דומה התרחשה גם בישראל: בזמן שהפד וה-ECB העלו ריבית, בנק ישראל העלה אף הוא את הריבית המקומית מ-0.1% לכ-4.75% בתוך כשנה.

עם זאת, יש לציין שבישראל העליית המחירים הייתה מתונה יותר: האינפלציה הגיעה לכ-5.4% בתחילת 2023 – הרבה פחות מהשיעורים הדו-ספרתיים שנרשמו בארה"ב ובאירופה. לכן גם רמת הריבית הנדרשת לריסון האינפלציה בארץ הייתה מעט נמוכה יותר בהשוואה לארה"ב ואירופה.

חשוב להכיר שהמחזור הכלכלי העולמי אינו סטטי. לאחר תקופת ההעלאות המהירות, כבר בסוף 2023 ובתחילת 2024 מסתמנים סימנים של התמתנות: האינפלציה בארה"ב ובאירופה החלה לרדת בהדרגה לקראת סוף 2023, ובשנת 2024 כמה בנקים מרכזיים האטו או עצרו את קצב העלאות הריבית. למעשה, הבנק המרכזי האירופי החל כבר להפחית את הריבית ברבע אחוז במרץ 2025, והפד האמריקאי עצר את ההעלאות ואף החל לדון בהפחתות עתידיות.

צעדים אלו מעידים שהשיא במחזור הנוכחי כנראה מאחורינו, והריביות בעולם עשויות להתייצב או אף לרדת בשנים הקרובות – בהתאם להתמתנות האינפלציה. במילים אחרות, אחרי תקופה של "ריבית יקרה" מתקרב כנראה שלב של התייצבות ואיזון.

הקשר בין אינפלציה לריבית – מבט על מחזורי הכלכלה

האינפלציה (עליית המחירים הכללית) היא הגורם המרכזי שמניע שינויים בריבית. כאשר האינפלציה עולה מעבר ליעדי הבנקים המרכזיים, הם נוטים להעלות את הריבית כדי לצנן את המשק – להקטין ביקושים, לעודד חיסכון ולבלום את לחצי המחירים. כך היה בישראל, כך גם בארה"ב, באירופה ובעולם כולו.

ראינו דוגמאות ברורות לכך הן בתקופות היסטוריות והן בשנים האחרונות: בשנות ה-80 המוקדמות העלה נגיד הפדרל ריזרב פול וולקר את הריבית בארה"ב לכ-20% כדי לשבור את האינפלציה הדו-ספרתית באותם שנים. המהלך הקשה אמנם גרם למיתון זמני, אך הצליח להפחית את האינפלציה בארה"ב משיא של כ-10% ב-1981 לרמה של 3–4% בלבד באמצע שנות ה-80. דוגמה זו ממחישה את עוצמת הכלי הריבית מול האינפלציה.

גם בישראל, בתקופת ההיפר-אינפלציה, נדרשו ריביות קיצוניות (ומהלכים נוספים כמו הצמדת שער החליפין) כדי להשיב את היציבות למחירים.

מנגד, כאשר האינפלציה נמוכה מהמטרה ואף קיימים סימני מיתון, הבנק המרכזי יוריד את הריבית כדי לעודד הלוואות, השקעות וצריכה – כפי שראינו לאחר המשבר של 2008 ובמהלך הקורונה, כשהריביות ירדו לשפל היסטורי בעולם.

חשוב להבין שהאינפלציה והריבית נעות במחזוריות: היסטורית, כל עלייה חדה באינפלציה (וריבית) בסופו של דבר נבלמה – ואחריה הגיעה תקופת התמתנות עם ריביות יורדות. כך היה בשנות ה-80, כך היה בתחילת שנות ה-2000 (לאחר התפוצצות בועת ההייטק), וכך קרה גם בעשור האחרון – הריביות זינקו ב-2022/23 כדי לרסן אינפלציה, אך בתחילת 2024 כבר רואים האטה באינפלציה ותחילתו של שינוי מגמה מוניטרי.

בישראל, יעד האינפלציה הרשמי של הממשלה ובנק ישראל מאז 2003 הוא 1%–3% בשנה, ובדרך כלל המדיניות מכוונת להשגת יעד זה לאורך זמן. ואכן, אחרי גל ההתייקרויות האחרון, תחזיות בנק ישראל וציפיות השוק הן שהאינפלציה תחזור לתוך היעד עד סוף 2024, מה שיוריד את הלחץ מעל הריבית.

כבר במחצית השנייה של 2023 האינפלציה בישראל התמתנה לכ-3%-4% בקצב שנתי, ובאפריל 2024 עמדה בסביבות 2.5% (קרוב למרכז היעד). המסקנה היא שהריבית הגבוהה הנוכחית אינה מצב "החדש לנצח" – היא תגובה זמנית למחזור עסקי, וצפויה להיבלם ואף להתהפך ברגע שהאינפלציה תתבסס בחזרה ברמה נמוכה.

האם הריבית הנוכחית באמת קיצונית?

לאור הנתונים שהוצגו, אפשר להרגיע: הריבית כיום גבוהה, אך אינה חריגה במבט היסטורי. למעשה, כאשר מסתכלים על טווח ארוך, ניתן לראות כי היו תקופות עם ריביות אף גבוהות יותר. לאורך 50 השנים האחרונות היו לא מעט מקרים בהם ריבית בנק ישראל (וגם ריביות בעולם) הייתה בשיעורים דומים או גבוהים מההיום. כך למשל:

• ישראל בשנות ה-90: כפי שראינו, הריבית בארץ נעה בין 8%–17% לאורך רוב המחצית השנייה של שנות התשעים. הציבור בישראל כבר התמודד בהצלחה עם משכנתאות בריביות דו-ספרתיות בעבר, והמשק צמח למרות ריביות אלו.

• ארה"ב בשנות ה-80: הריבית בארה"ב הגיעה לכ-20% ב-1981, והמשכנתאות שם נשאו ריבית תואמת דו-ספרתית. גם מזה הכלכלה האמריקאית יצאה מחוזקת – עם עשורים של שגשוג בהמשך.

• ממוצע רב-שנתי: אם מחשבים ממוצע, ריבית בנק ישראל מאז אמצע שנות ה-90 ועד היום עמדה על כ-5% (כלומר, באופן גס הריבית "הרגילה" לאורך זמן). רמה זו דומה מאוד לריבית הנוכחית. במילים אחרות, אחרי עשור יוצא דופן של ריבית אפס, חזרנו בערך ל"נורמל".

בהתחשב בכך, ברור שהמצב הנוכחי אינו הקשה ביותר שראינו. הוא בהחלט מאתגר יחסית לעשור הקודם (כשכסף היה זול כמעט בחינם), אך בקונטקסט רחב זו חזרה לתנאים שפויים ומקובלים של כלכלה מתפקדת.

יתרה מזו, צריך לזכור שריבית גבוהה היא תרופה לבעיה (אינפלציה), לא מחלה בפני עצמה – וברגע שהתרופה תשפיע, ניתן יהיה להפסיק אותה בהדרגה. כבר עתה אנו רואים סימנים להשפעת התרופה: האינפלציה יורדת, שוק הנדל"ן מתקרר מעט, ושערי המטבע מתייצבים. ברגע שהריפוי ישלים את עצמו, תהיה אפשרות להפחתה מבוקרת של הריבית.

לכך יש להוסיף שיקולים גיאו-פוליטיים: בנק ישראל נאלץ גם להגיב לאירועים כמו אי-ודאות פוליטית ומלחמות (למשל אירועי 2023–2024), שהשפיעו על השקל ועל הסיכון במשק. עם התבהרות המצב בזירה הזו, ירד אולי "פרמיית הסיכון" שדורשת ריבית גבוהה, וגם זה יסלול דרך לחזרה לריבית נמוכה יותר.

לסיכום חלק זה: הריבית הגבוהה של היום היא חלק ממחזור, לא סטייה ללא תקדים. היא משקפת מאמץ עולמי ומקומי להחזיר את היציבות למחירים, ותוך שנה-שנתיים – בהנחה שהאינפלציה באמת תרד בחזרה – סביר להניח שנראה את הריבית מתכנסת לרמות נוחות יותר. חשוב מכך, גם בתקופה של ריבית גבוהה יש דרכים להתאים את עצמנו, ואפילו להפיק תועלת מהמצב, כפי שנדון כעת.

ריבית גבוהה כהזדמנות – מה אפשר לעשות עכשיו?

עלייה בריבית המשכנתאות אמנם יוצרת עומס על לווים ועלולה לצנן את שוק הדיור, אך חשוב לזכור שכל שינוי כלכלי טומן בחובו גם הזדמנויות. הנה כמה נקודות חיוביות ופוטנציאל לרווח בסביבת ריבית גבוהה:

תשואה גבוהה יותר לחסכונות

ריבית בנק ישראל משפיעה גם על פיקדונות וחסכונות. בשנים של ריבית אפס, הכסף בעו"ש ובפיקדונות כמעט לא נשא תשואה. כעת, עם ריבית בסיס של ~5%, ניתן לקבל ריבית יפה על חסכונות, מק"מ (מלווה קצר מועד) ואגרות חוב ממשלתיות קצרות.

המשמעות: מי שיש לו כספים נזילים יכול ליהנות מריבית גבוהה יותר על חסכונותיו, שמסייעת לקזז את התייקרות ההלוואות. זוהי תקופה טובה לוודא שהכסף הפנוי שלכם אכן מושקע באפיק נושא ריבית (כגון פיקדון בנקאי בריבית קבועה), ולא שוכב ללא מעש.

מיקוח והזדמנויות בשוק הדיור

ריבית משכנתא גבוהה אמנם מקטינה את הביקוש לדירות, אך כתוצאה מכך לחלק מהרוכשים הפוטנציאליים נפתחות הזדמנויות. כשיש פחות קונים בשוק, כוח המיקוח של הרוכשים עולה. מחירי הדירות התמתנו ואף רשמו ירידות קלות בשנה האחרונה, במיוחד באזורי ביקוש מסוימים.

מוכרים גמישים יותר למחיר, וקונים בעלי הון עצמי גבוה יחסית יכולים לנצל זאת כדי לרכוש נכסים במחיר מופחת. בנוסף, בנקים מציעים יותר הטבות ותנאים תחרותיים כדי למשוך את מעט הלווים שבכל זאת לוקחים משכנתא. כך שאם אתם במצב שמאפשר רכישת דירה, ייתכן שתוכלו למצוא נכס במחיר טוב מכפי שהיה בתקופת הביקושים הלוהטים, ולנהל מו"מ על ריבית המשכנתא או התנאים הנלווים בצורה מוצלחת יותר.

• שיפור תנאי משכנתא קיימת בעתיד

  מי שכבר יש לו משכנתא בריבית משתנה, אולי חש את עליית ההחזר החודשי כעת. עם זאת, חשוב לזכור שהריבית הגבוהה לא תישאר כך לנצח. במבט קדימה, יש מקום לאופטימיות: כאשר הריבית תרד בעתיד (וכנראה שזה יקרה בשנים הקרובות עם בלימת האינפלציה), ניתן יהיה לבצע מחזור משכנתא ולהחליף את ההלוואה היקרה בהלוואה חדשה בריבית נמוכה יותר. מהלך כזה יכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים לאורך חיי המשכנתא.

  לכן, בתקופה הנוכחית כדאי להיערך לקראת אפשרות המיחזור: למשל, להימנע מקנסות פירעון מוקדם מיותרים, לבחון מסלולים גמישים, ולשמור על דירוג אשראי תקין כדי שתוכלו למחזר בקלות כשתגיע העת. במילים אחרות, הריבית הנוכחית היא לא גזירת גורל לכל חיי המשכנתא – אפשר לראות בה גשר זמני עד לשיפור התנאים, ולתכנן צעדים בהתאם.

  איזון התקציב והפחתת התחייבויות יקרות

  ריבית גבוהה פועלת כתמרור אזהרה בריא למשקי בית ולחברות – היא מזכירה לנו להימנע מהתחייבות יתר. בתקופה זו, משפחות רבות עושות חושבים לגבי הוצאות מיותרות וחובות בריבית גבוהה (כגון הלוואות צרכניות וכרטיסי אשראי).

  התייעלות כלכלית עכשיו תניב פירות כפולים: גם תחסוך לכם כסף בריבית, וגם תמצב אתכם טוב יותר ליום שאחרי, כאשר הריבית תרד ותוכלו להשקיע ביתר שאת. מי שמסוגל לצמצם חובות קצרים ויקרים (למשל לסגור הלוואת רכב בריבית גבוהה) – הרווח כולו שלו. למעשה, סביבה של ריבית גבוהה "מאלצת" אותנו להתנהלות פיננסית אחראית יותר, וזהו הרגל מבורך לטווח הארוך.

  תיק השקעות מגוון

  בעידן הריבית האפסית, משקיעים רבים הרגישו נדחקים לקחת סיכונים בשוק המניות והנדל"ן כדי להשיג תשואה כלשהי. כעת, עם ריבית חיובית, אפשר לחזור לאיזון סולידי יותר: אג"ח מדינה וקונצרני בדירוג גבוה מציעים היום תשואות נאות בהרבה מבעבר.

  המשמעות – ניתן לבנות תיק השקעות סולידי שמניב תשואה קרובה לרף החד-ספרתי הבינוני גם בלי להסתמך אך ורק על מניות או השקעות ספקולטיביות. עבור מי שמתקרב לגיל פרישה או סתם סולד מסיכון, זוהי התפתחות חיובית שמחזירה את האלטרנטיבה הסולידית למשחק.

  סביבת ריבית גבוהה יוצרת גם פתח להזדמנויות השקעה חדשות, למשל קרנות חוב פרטיות, הלוואות P2P וכדומה, שנהנות מתמחור ריבית אטרקטיבי כיום. כמובן, חשוב לגוון ולהיוועץ במומחים, אבל הנקודה היא שיש גם צד חיובי לריבית גבוהה עבור משקיעים זהירים.

  לסיכום סעיף זה, ניתן לומר שתקופת ריבית גבוהה מחייבת התאמות, אך אינה בהכרח "חדשות רעות בלבד". לצד האתגר בתשלומי המשכנתא, מי שינקוט גישה פרואקטיבית ימצא דרכים למנף את המצב: לחזק את החיסכון, לשפר עמדות בשוק הדיור, או לתכנן את המהלכים הבאים למשכנתא ולתיק ההשקעות.

  הגישה הנכונה היא לשמור על איזון – לא להיבהל ולהקפיא הכל, אך גם לא להסתכן מעבר ליכולת. צעדים מדודים ושקולים היום יכולים להציב אתכם בעמדת זינוק מצוינת כשיגיע מחזור הירידה הבא של הריבית.

  סיכום – מבט אופטימי

  הריבית הגבוהה הנוכחית היא אתגר, אך כפי שהראינו – היא רחוקה מלהיות בלתי-רגילה או בלתי-פתירה. מפרספקטיבה היסטורית, היינו כבר במצבים קשים יותר ויצאנו מהם מחוזקים. הכלכלה נעה במחזורים, וכעת אנו במחזור עלייה שנועד לרסן התפרצות אינפלציונית.

  החדשות הטובות הן שהתרופות עובדות: האינפלציה מתמתנת, ואיתה תתמתן בהמשך גם הריבית. בינתיים, במקום להתמקד בקושי, נכון להתמקד בפעולה: לנקוט צעדים לשיפור המצב הפיננסי, לנצל הזדמנויות שנוצרו, ולהיערך ליום שבו הריבית תחזור לרדת. מי שיפעל באופן זה עשוי לצאת מהתקופה הזו במצב טוב יותר משהיה בהתחלה – עם חסכונות מניבים יותר, הרגלי צריכה בריאים יותר, ואפילו נכסים שנרכשו בתנאי שוק נוחים יחסית.

  לבסוף, זכרו שאתם לא צריכים לנווט בסביבה הכלכלית המשתנה לבד. צוות המומחים שלנו בחברת BetterRate כאן כדי לסייע לכם. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר ולתאם פגישת ייעוץ אישית, בה ננתח יחד את מצבכם, נבחן אפשרויות למיחזור משכנתא או להתאמת ההלוואות לתנאים הנוכחיים, ונתווה תוכנית פיננסית אופטימלית עבורכם. לפעמים שיחה אחת עם מומחה יכולה לחסוך לכם סכומי עתק ולהפיג דאגות רבות.

  אנחנו מאמינים בגישה אופטימית ומעשית – עם הידע והליווי הנכון, ניתן להפוך את האתגר להזדמנות ולהגיע לרווחה כלכלית. צרו איתנו קשר עוד היום לקביעת פגישה ללא התחייבות:

  • טלפון – 054-2415547

  • מייל – avner@betterate.co.il

  יחד, ננווט בהצלחה בתקופה זו ונצא ממנה חזקים ובטוחים יותר!

  לעוד מידע וטיפים פיננסיים אתם מוזמנים לעקוב אחר הבלוג שלנו ולהתעדכן בעדכונים השוטפים. זכרו – בכל מחזור כלכלי יש עליות וירידות, אבל עם תכנון נכון וייעוץ מקצועי, אפשר לעבור כל גל בשלווה. אנו כאן בשבילכם, בכל שאלה והתלבטות.

  נכתב בשיתוף צוות המומחים של BetterRate – מתכנני משכנתאות ופיננסים המאמינים בגישה מותאמת אישית ובחשיבה חיובית. בואו ניצור יחד עתיד פיננסי טוב יותר, למרות ולאורך כל מחזורי הריבית.